אז איפה הפסקתי? היומיים האחרונים בארה"ב לא היו ראויים לציון מיוחד, ישנתי בלודג' ליד שדה התעופה, שנחשב מאוד פופולרי - היה נחמד אבל לא מרגש. אתמול בבוקר ארזתי את מטלטלי והגעתי לשדה התעופה, הטיסה לאיסלנד היתה כמעט מלאה. חברת Icelandair היא חברה מוזרה קצת, טיסה של 7 שעות ואין אוכל - אפשר לקנות אם רוצים. בכלל הקונספט של טיסה מסיאטל לאירופה ב-7 שעות, כשמסיאטל לניו-יורק זה כמעט 6 זה מאוד מוזר אבל הטיסה הזו עוברת כמעט מעל הקוטב הצפוני. נחתנו בשדה התעופה של רייקיויק ב-0700 בבוקר, חושך מוחלט. השדה התעופה עצמו קטן ומודרני, למרות שמשום מה צריך לעשות בידוק בטחוני גם ביציאה מהמטוס. הוא נמצא 50 דקות מהעיר, טוענים שהנסיעה לעיר עוברת בתוך מעין מדברי של סלעי בזלת אבל מכיון שהיה חושך מוחלט אני לא יכול להעיד על זה.
הגעתי לעיר בסביבות 0800 בבוקר, עדיין חושך מוחלט ואין נפש חיה. לבית דירות איפה שלקחנו דירה אי אפשר להכנס עד 1500 אז נאלצתי לשוטט כמו איזה מסכן. עד שעה 0900 לא היתה נפש חיה בחוץ, אפילו לא כלב, חושך מצרים ("זרח" רק ב- 10:30). לא כל כך קר בסביבות 8-9 מעלות אבל גשם מעצבן ורוחות חזקות, אין זכר לשלג. אז בזמן שיטוטי הספקתי ללכת למוזיאון המרכזי של איסלנד (לא משהו) ולכנסייה עם מגדל תצפית על העיר.
הרושם הראשוני של העיר הזו (לפחות בינואר) זה שזוהי עיר אפורה, הכל כאן אפור - המזג האוויר, הרחובות, העצים, הבתים. אני מצרף כמה תמונות (שאגב יהיו האחרונות, המצלמה שבקה חיים, כל התמונות מעתה ואילך באחריות אייל).
בשעה 1800 בערך הגיע אייל, הלכנו לאכול ב"מרכז העיר" שמרגש בערך כמו מרכז העיר של דימונה מבחינת ה-action שיש שם. כולם כאן אגב מדברים אנגלית לא רעה בכלל והאוכל מאוד מאוד יקר.
היום בבוקר אנחנו טסים ל-akureyri שזה העיר השנייה בגודלה באיסלנד (מה שאומר משהו בסגנון קריית חיים) ואמורים לצאת לטייל באיזה מפל קפוא. עדכונים בהמשך.
נשמע מלהיב (כמו פרדס חנה כזה...)
השבמחקאגב - אתה יודע שהבלוג שלך מעביר שבעת מדורי גהנום על מנת לפרסם תגובה...