שלב אלף מתקרב לסוף

עוד יום וקצת לארה"ב ואז לאיסלנד. אז מה הספקתי לעשות ביומיים האחרונים.

אתמול יצאתי לעוד טיול טבע הפעם מפורטלנד. אז מסתבר שדי קשה למצוא טיולים מוצלחים במיוחד בינואר. ניסיתי עם אותה חברה שאיתה יצאתי לטיול בשלג בשבוע שעבר, מכיוון שלפי אתר האינטרנט שלהם הם מציעים גם טיולים בפורטלנד. ניהלתי שיג ושיח ארוך עם הבחורה במשרד שלהם בסיאטל (קוראים לה מריה בוריסוב, מעניין מאיזה מוצא היא) והיא בעצם אמרה שהם עכשיו לא מציעים אף טיול מאורגן ושהם יכולים להציע לי טיול פרטי שזה בדרך כלל די יקר אבל הם יעשו לי מחיר (וכדי להגיד את המשפט הזה באמריקאית צריך הרבה מלל) כי כבר טיילתי איתם וכי קשה להציע להם משהו לתאריכים שלי. אז מכיוון שהיתי לי חוויה טובה איתם ומכיוון שאני בגישה של you only live once ומה כבר יש לי לעשות אם הכסף שאני מרוויח בתורנויות האינסופיות בטיפול נמרץ אז אמרתי יאללה - תציעי מחיר. ואז היא כתבה לי שהיא נוסעת לדרום אמריקה והיא מעבירה אותי לאיזה בחור אחר - כל זה היה לפני שבוע, ואז חיכיתי ואף אחד לא כתב לי אז כבר כמעט התייאשתי אבל ביום שנסעתי לפורטלנד החלטתי לכתוב להם שוב ולהזכיר להם ומסתבר שהרוסיה (אופס, חשפתי את המוצא) נסעה לה לדרום אמריקה ושכחה לעדכן אותי בפרטים אז המנכ"ל שלהם (הם סה"כ 8 אנשים כתב לי שהוא מתנצל ושלח לי אופצייה לכמה טיולים במחיר של בין 225-275 דולר, כמובן שאני לקחתי את זה ב-275.
אתמול בבוקר ב-0800 התייצב במלון ה"מנהל" של הסניף שלהם בפורטלנד שזה בחורצ'יק בן 31 שגדל באיזה חוה נידחת בוויסקונסין ואיכשהוא הגיע לקולג' ונהיה ביולוג ואקולוג ועוד כל מיני לוגים וחובב כל מיני ספורטי טבע ועכשיו הוא מדריך טיולים, וכמובן שיש לו חבר מצוין מחיפה בשם שי שגר עכשיו בסיאטל - אין פה אף אחד שאני פוגש שלא מכיר איזה ישראלי. הוא הגיע לאסוף אותי עם Van ענקי עם 10 מקומות כי זה הרכב היחיד שיש להם בפורטלנד - מסתבר שהם רק לאחרונה התרחבו לכאן ורוב העסקים שלהם עדיין בסיאטל. נסענו ביחד מזרחית לפורטלנד וטיילנו בין מפלים שוצפי מים וצוקים למיניהם. המשכנו עוד מזרחה עד שפתאום נהיה מדבר ואז גם ביקרנו (טוב אני ביקרתי, הוא ישב בחוץ ושיחק angry birds ב-iphone שלו ומי שלא יודע מה זה מוזמן להרגיש זקן) במוזיאון של ראשית ההתישבות באורגון ובצפון מערב ארצות הברית. חזרתי בערב עייף אך עייף והלכתי לאיזה הופעת פופ שהזמנתי לה כרטיסים כבר בארץ, לא היה משהו אז עזבתי באמצע וחזרתי למלון לישון.

למחרת קמתי בבוקר, הלכתי לאיזה מכבסה לכבס קצת בגדים, חזרתי למלון ארזתי הכל יפה ועשיתי check out. היו לי כמה שעות עד הטיסה חזרה לסיאטל אז הלכתי לקניון הקרוב למלון ומצאתי שם חנות של apple, התלבטתי עם לקנות ipod nano חדש ב-150 דולר אבל החלטתי שאני לא באמת זקוק לזה ולכן קניתי במקום שעון ב-100 דולר.
לבסוף נסעתי לשדה התעופה של פורטלנד, שהוא באופן רשמי שדה התעופה הכי נחמד שהייתי בו מעולם. הטיסות לסיאטל הם מעין shuttle, יש כזו טיסה כל חצי שעה וזה כמעט כמו אוטובוס, מתקתקים את זה. הטיסה עצמה לוקחת 40 דקות, כמו טיסה לאילת. האמריקאים טסים בלי לעשות check in למטען. בדרך כלל הם מעלים את כל המזוודות יד שלהם למטוס אבל בגלל שהמטוסים האלו כאלו קטנטנים שמים להם עגלה מחוץ למטוס והם שמים שם את ה-trolies שלהם ומאפסנים את זה במטען ומורידים להם את זה למסלול מייד עם הנחיתה. לי כמובן הייתה מזוודה גדולה אז נאלצתי לעשות לה check in ןלשלם על זה 20 דולר. החברה איתה טסתי (horizon air שזה חברה אחות של alaska airlines) מפרסמת שהמטען יגיע תוך עד 20 דקות מהנחיתה. בפועל המטען הגיע ל-belt לפניי, תוך 7 דקות מהרגע שהיינו על הקרקע - מדהים.

הגעתי למלון שלי ליד שדה התעופה ועוד על המלון מחר.