גשם וקניות בפורטלנד

כמו שכתבתי בעדכון האחרון, נתקלתי במעלית במודעה לג'וגינג בשעה 0600 בבוקר ואכן התייצבתי בשעה היעודה, מסתבר ששני עובדים של המלון יוצאים לריצת בוקר שלהם והם פשוט הזמינו את כל האורחים שרוצים להצטרף. כמובן שאני הטמבל היחיד שמצטרף לריצה בחושך ובגשם. אז רצנו בערך 5 קילומטר בגשם מזרזף מעצבן שהפך לגשם גשם לקראת הסוף, אין ספק דרך נהדרת להתחיל את הבוקר.

תכננתי היום לנסוע ל-outlet ולעשות קניות, בפורטלנד (שנמצאת באורגון) אין מס קניות של 10% כמו בסיאטל (שנמצאת במדינת וושינגטון). מכיון שה-outlet הוא כ-40 ק"מ דרומית לפורטלנד צריך תחבורה כדי להגיע לשם. יש שאטל משדה התעופה ל-outlet. אז תכננתי לנסוע לשדה תעופה ומשם לקחת את השאטל ובחזרה וזה היה אמור לשרוף לי את כל היום. התקשרתי, ענה לי הודי חביב שבקצרה אמר לי שהוא יכול לבוא לקחת אותי מהמלון ולהחזיר אותי כשנוח לי אבל זה יהיה חייב להיות ב-15:30 כי הוא לא יכול לפני זה. טוב, אז מאחר והתפנה לי הבוקר הלכתי ברגל (שוב בגשם, אבל כבר יש לי בגדי גשם ממש טובים כך שחוץ מהג'ינס כלום לא נרטב) עד למוזיאון המדע של אורגון, בערך חצי שעה מהמלון). עם מטרייה לא הולכים, כי כמו שאמר לי אחד מהאנשים שנסעו איתי ביום שבת - תושבי סיאטל מקוריים אף פעם לא הולכים עם מטרייה אפילו עם גשם זלעפות. It's a sign of weakness.

פורטלנד היא עיר של גשרים עם נהר גדול שחוצה אותה באמצע והמזג אוויר כמו שניתן לראות גשום ואפרורי

אז בגלל שכמות הגשרים באמת גדולה ובגלל המזג אוויר האפרורי והמדכא נתקלתי על הגשר בשלט הבא:

המוזיאון הסתבר כמוזיאון שנחמד פחות או יותר רק לילדים, אבל כבר הגעתי לשם אז ראיתי סרט ב-IMAX על עידן הדינוזאורים בים (Sea-Rex). לאחר מכן דידיתי לי חזרה למלון בגשם, בדרך נתקלתי בסניף של Chipotle (מסעדה מקסיקאית) וכמובן שנאלצתי להכנס ולהזמין לי בוריטו עסיסי. בשעה 15:30 הגיע ההסעה - המדובר בנהג שודים הודי שלקח אותי ל-outlet תוך שהוא עובר בערך כל עבירת תנועה אפשרית - לא חגר חגורה, דיבר בפלאפון, שלח SMS, נהג במהירות גבוהה מדי (במיוחד שהיה גשם זלעפות) ואפילו עבר באדום בפעם אחת (לא שם לב, היה עסוק בפלאפון), הייתי בטוח ששנינו נגמור את היום על האספלט. יחד עם זאת הוא היה בחור די חביב שסיפר לי שזה עסק שלו ושהוא סיים מנהל עסקים באוניברסיטה של פורטלנד.

anyway, הגענו ל-outlet השעה היתה בערך 16:30, גשם נוראי, ה-outlet כמעט נטוש. למעשה המדובר בגן עדן וגיהנום בבת אחת - גן עדן כי יש שם את כל החנויות של כל המותגים שאני אוהב (חוץ מסוקוני אבל אני לא באמת צריך שום דבר שלהם) וגיהנום כי אין לי לא מספיק זמן ולא מספיק כסף ולא מספיק מקום במזוודה לקנות את כל הדברים שאני רוצה. מה גם שחלק גדול מהדברים שאני רוצה אני פשוט לא צריך - תוך מאמץ פיזי ניתקתי את עצמי מהחנות של North Face בלי לקנות שום דבר - היו שם עשרות מעילים מדהימים במחירים נפלאים שאני פשוט לא צריך. פיציתי את עצמי ב-nike,columbia,eddie bauer, under armour ועוד כמה מותגים חביבים (אפילו קניתי חולצות ארוכות ב-nike לדניאל ויובל, לא נכנסתי לשום חנות שמתאימה למאיה, לא משנה היא גם ככה לא מבינה עוד). לקראת שמונה החזיר אותי נהג השודים שלי למלון (40$ הלוך חזור, נסיעה ו-adrenalin rush מלראות את המוות מול הפנים במשך כל כך הרבה זמן).

עכשיו אני הולך לישון ומחר ב-0800 בבוקר עוד טיול, עדכונים בהמשך.